דלגו לתוכן
SuperMCPהתקינו
שורת אריזות אורז זהות על מדף, לכל אחת כרטיס מחיר בצבע אחר

על מה שווה להשוות, ועל מה לא

2 דקות קריאהעודכן 19.8.2026

התאריך הוא של הטקסט. המחירים והמספרים שבתוכו נקראים מהמחירונים בכל פעם שהדף נטען.

הפערים מרוכזים בכמה מדפים: במדף אורז ודגנים יש מוצר שעולה פי 5.5 בין הרשת הזולה ליקרה, ובמדף עוגות ההפרש הגדול ביותר הוא פי 1.4 בלבד. שם ההשוואה מחזירה את הזמן שמשקיעים בה, ושם לא.

אותו ברקוד, פי כמה

אנחנו משווים 4,244 מוצרים שנמכרים בארבע רשתות לפחות, לפי הברקוד, על פני 62 מדפים. אותה אריזה בדיוק, לא מוצר דומה.

הפער הגדול ביותר שאנחנו רואים היום, פי 5.5, נמצא במדף אורז ודגנים. לא הנחה ולא מבצע: זה המחיר הרגיל שרשת אחת גובה מול המחיר הרגיל של אחרת, על אותו פריט בדיוק.

פערים בסדר גודל כזה לא קיימים בכל מדף, וזו כל הנקודה של המדריך הזה. אם משקיעים זמן בהשוואה, כדאי לדעת איפה הוא מחזיר.

בסל היומיומי זה נראה ככה

בסל הסטנדרטי שלנו, שכולו מוצרי יסוד, השורה עם הפער הגדול ביותר היום היא עוגיות: ₪4.90 ברשת הזולה מול ₪20.90 ביקרה, פי 4.3.

ככל שיורדים ברשימה הפער מצטמצם, ובתחתית שלה יושבים בין השאר מוצרים שיש להם מחיר מרבי שהמדינה קובעת. שם אף רשת לא יכולה לגבות מעל התקרה, ולכן גם אין הרבה מה להשוות.

התרשים למטה מראה את השורות שבהן הפער הגדול ביותר. העמודה הארוכה היא המקום שבו בחירת הרשת משנה הכי הרבה.

המדפים ששווה לבדוק

בראש הרשימה חוזרים בעיקר מדפים מאותו סוג: מוצרים יבשים כמו אורז, פסטה וקטניות, חטיפים וממתקים, ומוצרי ניקוי וטיפוח.

המשותף להם הוא שיש בהם הרבה מותגים והרבה גדלי אריזה, חיי המדף ארוכים, ואף אחד לא מחייב את הרשת במחיר. כל רשת מתמחרת אותם כרצונה, והתוצאה היא פערים שקשה להאמין להם עד שרואים אותם על ברקוד אחד.

יש שם גם גורם שקט יותר: על מדפים כאלה יושב בדרך כלל גם המותג הפרטי של הרשת, ליד המותג המוכר ובאותו גודל אריזה. הוא לא נכנס להשוואה בין רשתות, כי הוא נמכר ברשת אחת ואין לו ברקוד מקביל, אבל הוא מרחיב את טווח המחירים שאתם רואים כשאתם עומדים מול המדף.

אלה גם המוצרים שקונים בכמות ומחזיקים בבית, כלומר בדיוק המקום שבו הפרש של כמה שקלים לאריזה מצטבר לאורך חודש.

המדפים שאין בהם מה לחפש

בקצה השני נמצא מדף עוגות, שבו גם המוצר החריג ביותר נע רק פי 1.4 בין הרשת הזולה ליקרה.

שלוש סיבות חוזרות שם. הראשונה היא פיקוח: על לחם אחיד, חלב, גבינה לבנה, ביצים, חמאה ומלח המדינה קובעת מחיר מרבי, ואף רשת לא יכולה לגבות מעליו. השנייה היא מס: פירות וירקות טריים פטורים ממע״מ, ושאר המדפים נושאים 18 אחוז אחידים שלא תלויים ברשת. השלישית היא פשוט מעט מחירים, כלומר מעט רשתות שמוכרות את אותו פריט במקביל, ואז ההשוואה נשענת על בסיס דק מדי.

רק הראשונה משתנה מדי פעם. רשימת המוצרים בפיקוח והתקרות שבה מתעדכנות בצו, אז מדף שהיה שטוח לא נשאר שטוח לנצח.

מה לעשות עם זה בפועל

רשימת קניות שלמה לא שווה השוואה שורה שורה. שווה לקחת ממנה את חמש או שש השורות היקרות ולבדוק רק אותן, כי שם נמצא כמעט כל ההפרש.

בכל דף מוצר אצלנו מופיע הפער בין הרשת הזולה ליקרה על אותו ברקוד. המספר הזה הוא התשובה לשאלה אם השורה הזו בכלל שווה טרחה.

הפער בין הרשתות, שורה שורה בסל

  1. עוגיות327%

  2. רסק ורוטב עגבניות286%

  3. דגני בוקר267%

  4. ירקות קפואים210%

  5. טונה בקופסה203%

  6. מים מינרלים172%

  7. נוזל כביסה172%

  8. טבלת שוקולד165%

כל עמודה היא שורה אחת בסל הסטנדרטי, וההפרש באחוזים בין הרשת הזולה ליקרה עליה. הפריט עצמו נבחר בכל רשת מאותו מדף ובאותו טווח גודל אריזה.

לראות איפה הפערים הגדולים היום

לא רוצים לעשות את זה ידנית?

מחברים את ChatGPT או את Claude פעם אחת, כותבים רשימת קניות בעברית, ומקבלים בחזרה מאיזו רשת הכי משתלם להזמין לכתובת שלכם, כולל דמי משלוח ומה חסר.

איך מחברים

מאיפה המחירים

רשתות השיווק בישראל חייבות לפרסם מחירונים לפי חוק שקיפות המחירים. אנחנו טוענים אותם כל יום, מזהים את אותו מוצר ברשתות שונות, ושומרים לכל מחיר את המועד שבו ראינו אותו.

פירוט מלא על המקורות